"בעוד יומיים אני טסה לקלאב מד במרוקו עם כמה חברים ואני חייבת להיראות הכי רזה וחתיכה שאפשר. חשוב לי שהבגד ים החדש שרק הוא עלה לי כמו מחיר שנתי לחדר כושר ישב מצוין על גוף חטוב, מעוצב ורזה. תקשיבי, היא ממשיכה, (ואיך אני לא יכולה להקשיב לה, היא יושבת סנטימטר אחד בקושי ממני), אני בתהליך הרזיה של למעלה משלושה חודשים וירדתי במשקל יפה מאוד.אבל בשביל ה"פינלה" אני חייבת עוד קילו מקסימום 2 ק"ג פחות, ותביני היא כמעט פורצת בבכי, אני מקפידה על תזונה נכונה לשתות הרבה מים וגם להתעמל. אבל... ממשיכה חברתי לטחון לי את האוזן בשיעור סטטיסטיקה, הבוקר עליתי על המשקל אחרי שאתמול הקפדתי על "תפריט של צב" כשהסלט הירוק מככב במיוחד, ואני אומרת לך, כמעט התחרפנתי מהעובדה שכבר למעלה משבועיים המשקל נשאר אותו דבר, לא זז. תקוע כאילו עושה לי דווקא. זה מ ש ג ע אותי. ממוש, נו עשי טובה תשאלי בשבילי את הדיאטנית שלכם למה זה מגיע לי? תשאלי אותה למה אני לא יורדת במשקל? תבטיחי להתקשר עכשיו... PLEASE!
ביקשה כל כך יפה, מה לא אעזור לה? בהפסקה צלצלתי אל גליה פינקל, דיאטנית בחסד, חברת צוות המיקצוענים של Bello.co.il וסיפרתי לה בקצרה את סיפור העלילה וברצינות גמורה שאלתי כיצד זה יתכן? הוספתי שהיא על "ספיקר" ושחברתי מקשיבה גם כן.
"חדשות לבקרים", השיבה לי גליה, אני שומעת את המשפט הזה בקליניקה, "לא אכלתי כמעט כלום", "אני ממש שומרת", "אכלתי סלט כל היום", "אני מקפידה על התפריט"... האם באמת יכול להיות שאדם לא אוכל הרבה ועדיין לא יורד במשקל? כלומר להכניס מעט קלוריות ולהוציא הרבה יותר ועדין לעלות במשקל? או שאולי באורח פלא אנחנו משמינים מהאוויר? אז תתפלאי, היא אומרת לי - התשובה לשאלות הראשונות, היא כן!
במידה ושללנו את העינין הלא מבוטל שיש אנשים שבאמת לא מודעים לאכילתם. אכילה ליד הסיר, אכילה בלילה (לא ראינו), אכילה בחושך (זה לא נספר), אכילה בעמידה (לא מתיישב בגוף), רק לקחתי ביס (ביס לא מודדים), שתתי משהו (שתייה זה לא אוכל- לא מילקשייק ולא שוקו) וכיוצא באלה. כלומר האכילות הקטנות שלנו יכולות להכיל לא מעט קלוריות. לפעמים יותר קלוריות ממה שאדם צריך ליום שלם.
רק לקחתי ביס קטן... גם ביס צריך למדוד בדרך לירידה במשקל?
אז כדאי להבהיר דבר אחד כמעט כל מה שאנו מכניסים לפה שווה ארוחה, פרט למים, מסטיקים ואולי סוכריות מותר. לכן מומלץ להיות מודעים לאכילתנו. לאכול ארוחות מסודרות לשים את האוכל על הצלחת להתיישב, לאכול בנחת, לראות את האוכל בעיניים ולא לאכול מול טלוויזיה או תוך כדי שיחת טלפון, כי בצורה כזו אני מרוכזים באוכל וגם העיניים שלנו וגם המוח אוכלים. מכאן שנהיה יותר שבעים בסוף הארוחה. וגם נזכור שאכלנו. זה יעזור לנו אם יציעו לנו לנשנש משהו טעים. אם "לא אכלתי" אז כמובן שאכילה כזו תהיה "במקום", אבל אם אני זוכר שאכלתי אך לפני שעה קלה- אולי אני אדחה את ההצעה ה"נדיבה" לפעם אחרת.
ונניח שאתם משוכנעים שלא בזה מדובר. אתם מודעים לעצמכם, שמים לב לכל ביס הנכנס לפה וגם לכל שלוק ואכלתם לדעתכם מדהים. ועדיין לא ירדתם במשקל. מסתבר שגם זו תופעה שכיחה. יש מצבים מסוימים בהם לא נאכל הרבה ונעלה במשקל. איך זה קורה?
הגוף שלנו הינו רקמה חיה ונושמת. הגוף לצורך עבודתו היומיומית (נשימה, כיווץ שרירים לא רצוניים- שריר הלב למשל, העברת סיגנלים תוך תאיים, חשיבה, שינה ועוד) דורש אנרגיה. אנרגיה זו נקראת האנרגיה הבזלית. האנרגיה אותו הגוף צורך במנוחה והיא משתנה מאדם לאדם. לזה ניתן להוסיף אנרגיה כתוצאה מפעילות גופנית ואנרגיה כתוצאה מעיכול. ישנה אנרגיה נוספת שאנו עלולים לבזבז אם חום הגוף עלה או שאנו מתמודדים עם מחלה כלשהי או קושי בנשימה.
בעולם הדיאטה למדנו שצריך לאכול "כמה שפחות", לצמצם ולצמצם את כמות הקלוריות ולדאוג במקביל ליותר הוצאה קלוריות וכמובן להגיע למאזן אנרגיה שלילי. שיננו שזוהי המשוואה הוודאית לירידה המיוחלת במשקל. מסתבר שכאשר הגוף מקבל פחות קלוריות ממה שהוא באמת צריך לתפקודו, הוא נכנס למצב שנקרא באנגלית "סטרס", מצב בו חילוף החומרים יורד. הגוף מפרש זאת כמצב חירום והוא פועל בהתאם ומתייעל ומכאן שהוא שורף פחות קלוריות. במצב כזה כל קלוריה עודפת שנכניס הגוף ירצה לשמר אותה במאגרי השומן שלו. וכך קורה מצב שאכלנו מעט במשך כל השבוע, ובסוף שבוע הרשינו לעצמינו ל"חגוג", ואופס המשקל מראה עלייה.
הגוף הינו מערכת משוכללת וחכמה ויודע מה הוא צריך לקבל, ואם נעצור רגע בין ביס לביס ונקשיב קצת לבטן מה היא אומרת לנו נלמד לזהות את האותות הפנימיים הקוראים לנו:
"טוק טוק... הלו... תעצור בבקשה, אני מצידי שבעתי, טוב לי ככה, אפשר להפסיק לטחון" או לחילופין "חבר, תן גז עוד קצת כי לא שבעתי... תיתן לי עוד קצת ודי".
אם אנו מתעלמים מהאותות האלה מסיבות שונות ומשונות ואנו אוכלים מתחת לצורכנו אזי, ניקלע למצב שנתקע במשקל ולא נזוז -לא לפה ולא לשם. לפחות בשלבים הראשונים, ואז מספיק שקצת חרגנו וקצת הגזמנו באוכל או אפילו אכלנו רגיל, הגוף ישמור את כל האנרגיה המיותרת במאגרים כי מי יודע מתי זו תגיע שוב? מצד שני אם וכאשר נאכל יותר מידי, כלומר, מעל לצורכנו האמיתיים, מצב בו נרגיש "מפוצצים", במצב זה תהיה מגמה ברורה של עלייה במשקל.
יקירותיי, תזכרו תמיד, הגוף הוא לא פח זבל, התייחסו אליו בכבוד הוא המעטפת של הנשמה שלנו ונותן לנו שירותים לכל החיים. חישבו תמיד על תזונה אפקטיבית ונכונה. לפני שלוקחים ביס ממזון כלשהו חישבו מה תועלתו. יתכן שזה יגרום לכם "לעבודת חשיבה קצת מעמיסה" אך זו עבודה משתלמת כי תעזור לכם להימנע מהעמסת קלוריות ושומנים מיותרת.
בטיפול דיאטני מקצועי למקרה של תקיעות במשקל עקב הגבלת קלוריות מוגזמת, מתאימים את כמות הקלוריות לצורכי המטופל, בצורה של עלייה בכמות הקלוריות. מוצאים את האיזון הנכון. ואז... ראו זה פלא :הירידה במשקל תתחיל להתעורר משנתה .
זיכרו תמיד: דיאטה לא צריכה להיות סבל, מדובר באורח חיים נכון ,מחושב וצריך ללמוד לאכול נכון בהתאם לצורכי גופינו.
הכותבת הינה עורכת תוכן באתר Bello