את זה שלמים יש חשיבות רבה בבישול ואפייה כולם יודעים. אחרי הכל, בדיוק כשם שמים הם חלק עיקרי מגופנו, כך הם גם מהווים את המרכיב העיקרי בעת הכנה של מאפים, מרקים, תבשילים וכמובן משקאות שונים. המים משמשים אותנו בכל שלב ושלב של הבישול, בין אם אנחנו צריכים להשרות במים את הקטניות כדי להכין מרק, או מאדים ירקות שונים במים על מנת להשיג בישול איכותי עם מעט קלוריות, מוהלים אבקות במים וכמובן, מבשלים במים.
אנחנו משתמשים במים בשלבים שונים של הכנת מזון. מכאן ניתן להבין שבישול ואידוי במים הן הדרכים המועדפות על ידי בשלנים שגם שומרים על המשקל ועל בריאות, ומעדיפים שיטות בישול אלה על פני טיגון, עתיר שומן. בנוסף, היתרון הגדול של המים נעוץ בכך שהוא הופך את המזון לסמיך ועשיר יותר וכך הוא הופך להיות מזין ומשביע יותר מאשר מזון שאינו מורכב ממים. המים, כידוע, מכילים אפס קלוריות ובישול של פריטי מזון שונים כגון קטניות ומוצרים מדגנים מלאים (אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה ועוד) שהושרו קודם לבישול, הן שיטה מצוינת להכין ארוחה מזינה עם פחות קלוריות ועל הדרך אפשר גם להזין את הגוף במים שהגוף כה זקוק להם.
את כל היתרונות הנפלאים האלה ניתן להשיג באמצעות מי ברז, אבל שירין אלבק, טכנולוגית מזון, מנהלת תחום איכות ובריאות ב"מי עדן", טוענת ש"מים מינרליים מהווים את פתרון הטוב ביותר בהשריה, בישול ובאידוי במים בשל השילוב האופטימאלי בין טעם טבעי ללא טעמי לוואי (כגון כלור) ובעלי הרכב מינרלי קבוע ומאוזן לגוף. המים המינרליים מבוקרים בתדירות גבוהה להבטחת ניקיונם מזיהומים כימיים ומיקרוביאליים".
אלבק מונה יתרונות למים המינרליים גם בתחום המאפים. "לחם הוא מסה אפויה של בצק המורכב בבסיסו מתערובת של דגנים טחונים (קמח) ומים ומותפח על ידי שמרים. הדגן הראשי המשמש להכנת קמח הוא החיטה, אשר אחד מהחלבונים החשובים בה הוא הגלוטן. הגלוטן נפתח בעיסה של קמח ומים (בעיקר כאשר העיסה בטמפרטורה חמימה) ויוצר שרשראות ארוכות, מעין סיבים דקיקים ואלסטיים. לישת הבצק (הפעלה של כוחות גזירה) תורמת ליצירת רשת גלוטן המשמשת מבנה חזק ואלסטי.
חומר גלם נוסף בתהליך הם השמרים. השמרים הם חיים חד-תאיים ותפקידם להתסיס את עיסת הקמח והמים. השמרים, כמו כל היצורים החיים, מייצרים אנרגיה ותוצרי לוואי ומתרבים. מזונם של השמרים הוא סוכרים, ובאין סוכרים יפרקו עמילנים לסוכרים. תוצר הלוואי של פעולת השמרים, הוא הגז פחמן דו-חמצני, הנפלט בצורת בועיות זעירות. בועיות אלו נלכדות ברשת הגלוטן של הבצק. עם הצטברות הגז, או בהשפעת חימום, בועיות הגז גדלות ושואפות לעלות למעלה, ובתוך כך מרימות את רשת הגלוטן. זוהי התפיחה.
הגורמים המגדילים את קצב ריבוי השמרים הם טמפרטורה גבוהה (35 מעלות צלזיוס ומעלה) והרבה מזון זמין (סוכר). הגורמים המקטינים את קצב ריבוי השמרים הם טמפרטורה נמוכה, מיעוט במזון זמין ומליחות גבוהה בסביבה. כמו כן תוצרי חילוף החומרים של השמרים (פחמן דו חמצני, אלכוהול ועוד) מקטינים גם כן את קצב ריבוי השמרים. רמת המליחות, הרכב המינרלים שבהם ורמת קשיות גבוהה של המים הינם פרמטרים העשויים להשפיע על טעמו של מאפה ועל פעילות השמרים, ובכך על המרקם והנפח הסופי.
חובבי האפייה שבינינו ודאי ישמחו לשמוע על פתרון שהם יכולים ליישם בכל פעם שהם מכינים מאפים שונים - מומלץ להשתמש במים מינרליים בכדי לקבל רמת מליחות קבועה וטעם טבעי".