המשקל כמסמל הצלחה וכישלון
אם את או אתה מוצאים את עצמכם אומרים את אחד המשפטים הבאים:
- התאמצתי כל השבוע ובסוף ירדתי רק חצי ק"ג.
- אחרי כל המאמצים שעשיתי עוד נשארו לי עשרה ק"ג להוריד.
- כבר שלושה שבועות אני שומר/ת ולא ירדתי השבוע בכלל.
כל אלו מחשבות שליליות מחשבות שליליות פוגעות בדיאטה עדיף לעודד את עצמך במחשבות חיוביות:
- נכון השבוע ירדתי רק חצי ק"ג אבל העיקר שירדתי והדיאטה שלי הולכת בכיוון הנכון.
- אז מה אם לא ירדתי העיקר ששיניתי השבוע משהו מהרגלי האכילה שלי.
המשקל הוא נתון משמעותי לכולם מה שחשוב זה להישקל פעם בשבוע להשתדל על אותו משקל. ולהתיחס יותר בקלות לכישלון והצלחה זו מלחמה יום יומית" הדיאטה" וגם אם נכשלים תשע פעמים צריך למצוא כוח לקום בפעם העשירית ולנצח.
כל אדם שעבר תהליך הרזיה עבר עצירה ממושכת בירידה במשקל. לא כדאי להשתמש בזה כדי לנטוש את הדיאטה, תוך פיצוי על ידי אכילת כל המזונות שמהם נמנע במהלכה, רק כדי להתחיל דיאטה חדשה ולהגיע שוב לאותו המצב.
לכן חשוב לדעת שדפוס נורמלי של ירידה במשקל יהיה מלווה תמיד בתקופות של עצירה.
מהן הסיבות לעצירה בירידה במשקל?
- חילוף חומרים: ירידה שבועית של קילו אחד שקולה להימנעות של 7000 קלוריות במהלך השבוע ביחס להרגלי האכילה הקודמים. מאזן הקלוריות השלילי עוזר לרדת יותר ואז צריך להגביר את הספורט כדי להמשיך לרדת.
- כשמתחילים בדיאטת הרזיה, מקצצים בכמות האוכל היומית ומספקים לגוף פחות קלוריות מכפי שהיה רגיל. גופנו חש בסכנת הרעבה, ומבחינה פיזיולוגית, נמצא במצב של 'סטרס'. עקב כך מתעוררת דרישה בגוף לאנרגיה. הגוף אינו מפיק אנרגיה מרקמת השומן, אלא דווקא מהחלבונים שנמצאים בשפע בשרירים. כך שבתחילתה של הדיאטה נוצר מצב שבו מתפרקים יותר השרירים שבגופנו, ופחות השומן שבו, מאחר ששריר מכיל כ 20% חלבון והשאר מים, מאבדים יותר משקל שרובו מים. אחרי כשלושה שבועות מתחילה להתפרק רקמת השומן שלנו. רקמת השומן מכילה אחוז נמוך מאוד של מים. בנוסף יש בנייה של חלק מהשריר בעקבות הפעילות, משקלו מתקזז עם משקל השומן שהתפרק, ולכן המאזניים לא מראים שום ירידה במשקל.
- בשלב מסויים של הירידה הגוף נכנס למצב סטרס, דחק, ומנצל בצורה יעילה יותר את הקלוריות הנכנסות. ע"י הפרשת הורמון אדרנלין.
- בעיה פיזיולוגית שניתן לראותה בבדיקות הדם היא בעית חילוף החומרים בודקים את ה: TSH הוא הורמון המופרש ע"י המח שולט על הפרשת התירוקסין, הורמון בלוטת התריס, ובכך שולט בקצב חילוף החומרים בגוף. כשיש תת תרסיות יש ירדה בקצב חילוף החומרים ואז אין ירידה במשקל. ניתן לטפל ע"י טיפול תרופתי.
שתיית מים עוזרת לנו להמשיך ולרדת במשקל
מה הפתרונות שיוכלו לעזור לנו "לעצור" את העצירה ולהמשיך לרדת במשקל?
- להגביר שתייה 10 כוסות ליום המים מגבירים את חילוף החומרים.
- לנהל רישום מזון ולבדוק האם באמת יש הפרש קלוריות של 3500 לשבוע מכמות המזון שאכלתם קודם .
- להמשיך את הגירעון הקלורי והפעילות הגופנית כדי להפחית שומן ולהוסיף שריר. הוספת שריר תורמת להוצאת האנרגיה, ואם מתמידים - המשקל יורד.
- למדוד היקפים לפני הדיאטה וכל 3 שבועות ולא רק משקל: למדוד היקפים במקום הכי רחב בחזה, במקום הכי רחב בבטן בגובה הטבור ובמקום הכי צר במותניים.. היקף מתניים גדול, מעל 89 סנטימטרים בקרב נשים (ומעל 102 סנטימטרים בקרב גברים) הוא מדד נוסף המצביע על סיכון גבוה יותר לתחלואה הקשורה להשמנה. גם אם לא מודדים פיזית הסימן הראשון החור בחגורה, או מכנס רפוי יותר. כל ס"מ היורד בהיקף המותן, מעיד על ירידה ממוצעת של 0.5-1% בשומן בגוף.
- אפשר לשנות את הרכב התפריט אך לא מומלץ לאכול פחות: הגוף יתייעל שוב ויגיע לנקודת עצירה חדשה.
לסיכום: חשוב לזכור תמיד שמשקל היעד שקובעים צריך להיות מציאותי. חייבים להבין ולהפנים כי כל אחד ניראה שונה, לכל אחד מאיתנו יש מבנה גוף שונה שייחודי לו.
כמעט לרוב האוכלוסייה קיימת השאיפה להיראות רזה, חטוב וקליל. כולם כמעט מבקשים להגיע למשקל שבו "אתה מרגיש טוב עם עצמך, נראה בריא ויפה ולהיות בעל יכולת לשלוט על הגוף לשמור על מראה חטוב ורזה לאורך זמן.
אם אתם מרגישים שעצרתם במשקל מסוים למשך זמן רב וממושך, האם יכול להיות בכל זאת שאולי פשוט הגעתם בהצלחה למשקל הרצוי שהגוף מסוגל לו? מעבר לכך יש לזכור כי לכל גוף יש את קצב הירידה שלו, לכן דרושה סבלנות והתמדה כדי שתהיה ירידה במשקל וכי תהליך הדיאטה יצלח.